גדעון ספירו - סמרטוט אדום 14 ביולי 2015 | | לא רק אנשי ימין הושפעו מהמלל הזה, גם אנשי שמאל מובהקים באו אלי
והודו לי על שהפניתי את תשומת הלב לנושא שלא היו ערים לו. בהודעה
הדגשתי כי מדובר בשטחים כבושים כפי שהם מכונים בכל שפות העולם
ומשקפים נכונה את המצב העובדתי ומעמדם המשפטי, שטחים בהם מתחוללת
מלחמה בין כובש לנכבש ואנו קוראים לכל איש ואשה נערה ונער לא לטייל
שם. בנוסף לסכנת חיים זו גם התגרות בעם המקום שהכובש הישראלי שלל
ממנו זכויות יסוד. הארץ פרסם את ההודעה כמעט במלואה ונראה כי
דרכתי כאן על עצב רגיש. הריקושטים היו קשים, מימין ומשמאל. הדה
בושס, מבקרת הטלוויזיה של הארץ תקפה את הוועד בחמת זעם, בארסיות,
כך גם עמוס כרמל בעל טור ימני בידיעות אחרונות. שניהם טענו טענה
דומה: באיי יוון מותר לבקר ובשטחים אסור? נאלצתי להסביר לשניים את
ההבדל בין כניסה למדינה ברשות ממשלתה הנבחרת לבין כניסה לשטח
כבוש בחסות צבא הכיבוש מבלי שעם המקום נתן את הסכמתו. גם בתוך
הוועד הייתה מחלוקת בין אלה שצידדו בהודעה לבין אלה שסברו כי זה
לא היה הזמן הנכון לומר את הדברים. מאז כרמיזן אנו חוזרים ושומעים
על צעירים שנהרגו בשעת טיול מחוליית גרילה פלסטינית. עברו למעלה
מ-30 שנים ובמבט לאחור אני סבור שצדקתי וגם היום אני חוזר על
עמדתי: לא לטייל בשטחים הכבושים. תנועת ההתנגדות הפלסטינית לא
שבקה חיים. היא לובשת ופושטת צורה בעצימות משתנה. מי האיש החפץ
חיים לא יטייל בשטחים הכבושים עד שיושג הסכם. | 19/7/2015 |