|
|
|
|
| מאמרים ותרגומים למגזין |
|
|
|
|
|
|
|
19/01/2019
| | סרבנית המצפון יסמין ערן ורדי תודיע היום (ראשון) בבקו"ם על סירוב להתגייס לצבא כיבוש ותשלח לכלא הצבאי
דרור מזרחי - רשת מסרבות -
"קוראים לי יסמין, אני בת 18. מחר, 13.1.19 שהוא תאריך הגיוס שלי, אני צפויה להישלח
לכלא צבאי עקב סרובי לשרת בצבא. אני מסרבת לשרת בצבא, כי אני מאמינה שזאת הדרך
המשמעותית ביותר שלי לתרום לסיום הכיבוש. ילדי ישראל וילדי פלסטין גדלים במקביל לשנאה
ולפחד מהאחר, ומאבדים את האמון בשלום, ואחד בשני. מדינת ישראל ממשיכה את המצור על עזה
ואת הבנייה בשטחים הכבושים. אמצעי הלחימה בהם משתמש הצבא כלפי העם הפלסטיני אינו
הכרחי, אינו מועיל, ויותר מכך, הוא מנציח את קיומו של הסכסוך ובכך מזיק לישראלים
ולפלסטינים
כאחד. כל תפקיד בצבא בסופו של דבר משרת את הכיבוש. אני לא מוכנה לעצום עוד את עיני.
אני לא מוכנה לתת יד למעשים הנוגדים את מצפוני. לכן אגיע ללשכת הגיוס ואכריז על סירובי
| | | די לגירוש עובדים זרים שרקמו ביניהם קשר זוגי!
רבקה ויטנברג - זזים -
אנו דורשים שרשות האוכלוסין וההגירה תחזור בה מהמדיניות של גירוש עובדים זרים שנרקם ביניהם
קשר זוגי. זוהי מדיניות מקוממת ובלתי-אנושית - ממתי אהבה היא פריבילגיה לאזרחים בלבד?
ברשות האוכלוסין כנראה חושבים שהתאהבות היא פריבילגיה ששמורה לאזרחים בלבד - לכן הם
אסרו על שראל, עובדת סיעוד בת 28 מהודו, לשוב לישראל אם בן זוגה ואבי בתה יישאר בארץ.
עד כה בכל פעם שהוגש ערעור על החלטה דומה, רשות האוכלוסין חזרה בה. אבל הפעם הם
כנראה החליטו להיאבק בכל הכוח נגד שראל ובן זוגה. זה הזמן להראות לבני הזוג שהם לא לבד,
ולדרוש מרשות האוכלוסין לבטל את ההחלטה האכזרית. | | | פנייה בהולה לשר הביטחון: עצור את ריסוס חומרי ההדברה המזיקים מעל רצועת עזה
נועה גלילי - גישה -
ביום שני, 07.01.19, פנינו, יחד עם ארגוני זכויות האדם אל מיזאן בעזה ועדאלה, לראש
הממשלה בנימין נתניהו בתפקידו כשר הביטחון, הפרקליט הצבאי הראשי עו"ד שרון אפק, והיועץ
המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, בדרישה דחופה להימנע מריסוס חומרי הדברה מהאוויר בתוך
רצועת עזה ובסמוך לשטחיה, פעולה הגורמת לפגיעה קשה ביבולים חקלאיים ומסכנת את
בריאות תושבי הרצועה.
בהתאם לדיווחים בתקשורת ולעדויות תושבים ברצועת עזה, ביום 4.12.2018 ביצע הצבא טיסות
ריסוס חומרים קוטלי עשבים בתוך שטחי רצועת עזה ובסמוך לגדר המפרידה בין ישראל
לרצועה. כתוצאה, נגרמו נזקים למגוון גידולים בשדות הסמוכים לגדר בתוך שטח הרצועה. בדצמבר
2015 הודה הצבא שהוא מבצע ריסוס של קוטלי עשבים באמצעות מטוסים סמוך לגדר במטרה
לחשוף את הקרקע. על פי עדויות חקלאים וארגונים מקומיים ברצועה, ריסוסים אלה מתבצעים מאז
2014. ביוני 2016 פנו הארגונים בשם שמונה חקלאים תושבי רצועת עזה ששטחיהם נפגעו
ודרשו להפסיק את הריסוסים ולפצות את החקלאים בגין הנזקים שנגרמו להם, אך הצבא סירב. | | | הבית ה-138: ערב תיאטרלי לתמיכה באסיר המצפון שיח׳ סיאח, שבת 12 לינואר
דבי פרבר -
הבית ה-138: ערב תיאטרלי לתמיכה באסיר המצפון שיח׳ סיאח, שבת 12 לינואר
ערב תיאטרלי סביב המאבק של תושבי הכפר אל עראקיב, כפר שהיה קיים עוד לפני קום המדינה
והמדינה פלשה אליו כדי להשתמש באדמותיו. הכפר נהרס ונבנה מחדש עד היום 137 פעמים.
המאבק של המדינה נגד הכפר החריף והשיח סיאח, מנהיג המאבק, נכנס לכלא ב25 לדצמבר באשמת
השגת גבול על אדמותיו שלו.
בניית בית: ילדי אל ערקיב
מברך: השיח סיאח אבו מדיע`ם
סרט: "חיינו", יוצרת: סבאח אבו מדע`ים
קריאת פרוטוקולים: גסאן אשקר ועינת ויצמן
דיון: עזיז אל טורי, סבאח אבו מדיע`ם, פרופ` גדי אלגזי בהנחיית אורלי נוי.
האירוע יתקיים בתיאטרון יפו, מפרץ שלמה 10
יום שבת 12 לינואר, 20:00 בערב
| | | עתירה מזרחית - `חוק הלאום` פוגע בנו
שירה אוחיון - העוקץ -
ביומה הראשון של שנת 2019, הוגשה עתירה מזרחית נגד חוק היסוד: ישראל – מדינת הלאום של
העם היהודי (בג"צ 4/19 מיכאל נ` הכנסת). העתירה נכתבה על ידי עו"ד נטע עמר-שיף בשם
יותר מחמישים מזרחיות ומזרחים יוצאי ארצות ערב והאסלאם.
"חוק הלאום היהודי, הורדת מעמדה של השפה הערבית במסגרתו, וכן הראייה הדיכוטומית שהוא
יוצר, כאילו העברית היא השפה היהודית הלגיטימית היחידה של הלאום היהודי, חותרים תחת
המורשת של יהודי העולם הערבי, ותחת מגמות תרבותיות עכשוויות בחברה הישראלית והרנסאנס
המזרחי שבתוכה, ומשיבות אותנו לשיח של הפרדה, גבולות, כור היתוך נוקשה, והירארכיה
תרבותית המבזה ומנמיכה את הקהילות היהודיות המזרחיות ומפלה אותם לרעה לעומת קהילות יהודיות
מארצות לא ערביות", כותבים העותרים.
"לדעתנו יש לעודד ולטפח את הקשר היהודי ההיסטורי עם הלשון הערבית. חובה עלינו להשקיע
רבות בלימוד השפה הערבית בבתי-הספר העבריים בארץ, להעמיק במחקרה ושימורה באקדמיה
ובמוסדות מחקר שונים, ולתרגם יצירות ממנה ואליה. אל לנו לפגוע בקשר זה, במיוחד לאור
הפגיעה החמורה בו בעבר, החשיבות ההיסטורית שלו בהווה והחשיבות בעתיד של חידושו. המורשת
היהודית היא מורשת רב-לשונית, ורוב הקהילות היהודיות היו רב-לשוניות, ואין לצמצם את המורשת
היהודית ללשון אחת, העברית, חשובה ככל שתהיה".
| | | פשיטות, ירי, הרוגים, פצועים, מחסומים נסגרים ונפתחים - דו"ח משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא הגנה על אזרחים בשטח הפלסטיני הכבוש -
חמישה פלסטינים נורו למוות בידי כוחות ישראליים במהלך הפגנות יום שישי ליד גדר המערכת
בעזה, ו־275 נוספים נפצעו. ארבעה מההרוגים, בהם ילד בן 16, נורו בתחמושת חיה ב־21
בדצמבר, יום שבו תועדו יותר עימותים אלימים מאשר בשבועות קודמים. על פי דיווחים, בלון ובו
מטען נפץ נחת ליד גן ילדים בדרום ישראל אבל לא התפוצץ. ההרוג החמישי, אדם עם מוגבלות
שכלית, נורה בראשו במהלך הפגנה ב־28 בדצמבר. נתונים אלה מביאים ל־180 את מספר
הפלסטינים שנהרגו בעזה במהלך הפגנות מאז תחילת "צעדת השיבה הגדולה" ב־30 במרס 2018.
לדברי משרד הבריאות בעזה, 214 מהאנשים שנפצעו במהלך התקופה הנסקרת אושפזו, 46% מתוכם
נפגעו מתחמושת חיה, והיתר טופלו בשטח.
ב־34 הזדמנויות לפחות מחוץ לאירועי "צעדת השיבה הגדולה" פתחו כוחות ישראליים בירי אזהרה
בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים בעזה, ירי שבו נפצע אדם אחד. שתי סירות דיג
טובעו כתוצאה מירי ישראלי ליד חוף רפיח; הדייגים חולצו על ידי סירת דיג אחרת. כוחות
ישראליים נכנסו לשטח עזה בשש הזדמנויות, יישרו אדמה וניהלו חפירות בקרבת גדר המערכת,
באזור התיכון והצפוני. | | | הספר `סירוב: חובת הציות וזכות המצפון` מאת עדית זרטל - ערב עיון באוניברסיטת ת`א
היום, ראשון 6.1.2019 באוניברסיטת תל אביב
/ "ערב עיון ושיח עם צאת הספר "סירוב: חובת הציות וזכות המצפון
/מאת עדית זרטל
מושב א׳, "סירוב: חובת הציות וזכות המצפון"ן16:15-18:00
/
דברי ברכה
/עדי אופיר
מכון קוגוט למדעי הרוח
/אוניברסיטת בראון
,חגית גור זיו
המחלקה לחינוך לגיל
/הרך, מכללת סמינר הקיבוצים
/מיכאל ספרד, עורך דין
/יונתן שפירא
//
מושב ב׳, 18:15-20:00
/
גדי אלגזי, החוג להיסטוריה כללית
/אוניברסיטת תל אביב
/זהבה גלאון, יו״ר מרצ לשעבר
אמל ג׳מאל, בית הספר למדע
המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים
/אוניברסיטת תל אביב
/ישי רוזן-צבי, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד, אוניברסיטת תל אביב
//
/יו״ר: אורי לנדסברג מרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
/מגיבה: עדית זרטל מחברת הספר
אוניברסיטת תל אביב, בנין רוזנברג, חדר 001
| | | סולידריות עם תושבי הכפר בתיר | היום שישי 4.1
לפני כשבועיים החלו מתנחלים בעבודות בלתי-חוקיות בגבעה הסמוכה לכפר בתיר. בסיוע שלושה
מחפרים פרצו דרך אדמות פרטיות של תושבי הכפר אל ראש הגבעה, תוך שהם מתעלמים מכל חוקי
הקניין ומהוראות המנהל האזרחי והצבא.
אנחנומזמינים אתכם להצטרף אלינו, ישראלים ופלסטינים מתנועת לוחמים לשלום, היום שישי
4.1.2019, לפעילות בכפר ביחד עם תושביו. נעמוד לצד תושבי בתיר ובעלי האדמות במאבקם
הצודק בהיצמדות אל אדמתם וביתם. נמנע הקמת מאחז שירחיק עוד יותר את הסיכוי לפתרון צודק
לסכסוך בן מאה השנים. | | | השחיתות של בנט
עמירם גלבלום - נפתלי בנט צריך להיחקר על עיסקת שוחד ענקית ! הימין החדש נגוע כבר בשוחד
כמו נתניהו !
בנט קיבל מאדלסון תרומה של 25 מיליון דולר להקמת בית ספר לרפואה באריאל ובנה לשם כך
שתי עיסקות שוחד שכבר נודעו- ואחרות כנראה יוודעו בהמשך:
1 - בנט אירגן שאוניברסיטת אריאל תעלה לדרגת פרופסור את המינוי שלו לות"ת - של ד"ר
ודמני-שאומן (מינוי שערורייתי כשלעצמו, של מרצה ברמה אקדמית נמוכה שכבר יצאה לפנסיה)
תמורת הצבעתה לטובת הקמת בית הספר לרפואה. עיסקת שוחד ברורה שרק נותר לחקור בה את
תפקידו - המרכזי ככל הנראה - של נפתלי בנט בסירסור הפשע הזה. ודמני שאומן אכן הצביעה
לטובת אריאל וגם קיבלה את התמורה - גם בדרגה וגם בכסף. קולה היה מכריע. | | | המקרה של שייח סייח – התנגשות בין חוק למוסר
עמוס גבירץ -
כל מי שאינם נותנים לשייכות הלאומית שלהם לעוור את השיפוט המוסרי שלהם, צריכים להתנגד
לעונש המאסר והקנס הכספי שהוטל על שייח סייח אל-טורי. יש כאן מקרה מובהק של התנגשות בין
חוק למוסר וצדק, ההופך את אכיפת החוק לפשע!
אלה הם עיקרי העובדות: ב-1905 קנה אבי סבו של שייח סייח אדמה, באזור אל עראקיב, מאחד
מבני שבט אל עוקבי. בני שבט אל טורי התיישבו עליה. ב-1914 החלו לקבור את מתיהם בקטע
קטן מהאדמה האמורה. ב-1952 הגיע המושל הצבאי לשייח של אותם ימים ואמר לו שצה"ל מתכוון
לערוך תמרונים באזור ועליהם להתפנות מהמקום. הוא הבטיח שלאחר חצי שנה בתום התמרונים,
יוכלו לחזור למקומם. כאשר רצו לחזור נאמר לשייח של אותו זמן שעליהם לשלם דמי שכירות על
האדמה. כמובן שבני השבט סרבו לשלם שכירות על אדמתם. ב-1953 חוקקה הכנסת את חוק
רכישת מקרקעין, שבין השאר קבע שאדמות שלא היו בשימוש בתקופה הנקובה בחוק, עברו לרשות
המדינה. וכך בעזרת כוחה הצבאי ובעזרת חקיקה, העבירה המדינה את אדמותיהם של יורשי הבעלות
ובראשם שייח סייח, לבעלותה. יש ויכוח בין נציגי המדינה לשייח סייח באשר לשימוש באדמה לאחר
הגירוש. המדינה טוענת ששייח סייח ואנשיו הקימו מחדש את יישובם "אל עראקיב" בתחילת שנות
ה-2000, בעוד שייח סייח טוען שהוא ובני שבטו השתמשו באדמה וקיימו בה נוכחות לאורך
השנים. ב-2010 הרסו נציגי הממשלה את הכפר אל עראקיב בפעם הראשונה. מאז אחרי כל הריסה
מקימים התושבים כמה סוכות, אותן שבים נציגי הממשלה והורסים. בעת כתיבת שורות אלה היו
137 הריסות.
| | | למאמרים קודמים, מאז 2004, הכנסו לפי רשימת הנושאים | |
מאמרים מומלצים
| | אורלי נוי:אני חיה במדינה חולנית | | אלון כהן-ליפשיץ:
האנשים שמורידים את השאלטר למליוני בני אדם
| | אלי ביתאן:
פתיחת שנת הלימודים: כוחות המנהל הרסו מבנה בית ספר וגנים
| | אמיר רותם:
שלוש שנים לסיום צוק איתן: הרצועה בנפילה חופשית
| | יותם ברגר :המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית | | ג`קי חורי :משרד הפנים שולל אזרחות ממאות בדואים תושבי הנגב בטענה שנרשמו כאזרחים בטעות. | | אורי משגב:נתניהו צודק: התקשורת אשמה - אבל רק בדבר אחד – בהתבטלות המתמשכת והנצחית בפני ראש ממשלה שמבקש את נפשה | | רוגל אלפר:העם בוחר בשחיתות |
|
