קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

עדכון אסירים פלסטינים. די לשלטון השב"כ


https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1317128921697980&id=100002026540411

התמונה המצורפת מבהירה מדוע העדכונים הבאים, על עניינים שונים הנוגעים לאסירים
הפוליטיים, התעכבו קצת. אבל הנה אני מתקנת.
לפני כעשרה ימים ישבנו, תמר, איה, אורה ואני, בחצר בית-המשפט הצבאי בעופר. הדיונים
היו קצת חריגים באותו יום, אבל לפניהם פגשנו שני בחורים צעירים, ומשיחה קצרה התברר
שהם אחיו ובן-דודו של כיפאח קוזמאר, המחכים להבאתו לשם הגשת כתב-אישום, השד יודע על
מה. כיפאח הוא סטודנט בביר-זית, ומכיוון שעקבתי אחר פרשת מעצרו, חשבתי שיהיה טוב
להגיע לדיון. אולם זה לא התחיל, ואנחנו נכנסנו לדיונים המוזרים האמורים, וכשיצאנו
הצמד כבר לא היה. אנא קראו (בקומנט) את דיווחה המצמרר של עמירה הס על המעצר, מניעת
המפגש עם עורך-דין, האישור השיפוטי האוטומטי-ומתכחש-לכך-באופן-אוטומטי ועל הסוף
הצפוי: כיפאח לא הובא לדיון בכתב-אישום כי לא נמצא שום סעיף שאפשר לבסס עליו משהו
שיחזיק מעצר. הפתרון? מעצר מנהלי כמובן.
כיפאח הוא אחד מתוך שישים (60!) הסטודנטים מביר-זית שאינם לומדים כרגע משום שהם
עצורים או אסורים בבתי-הכלא של הכיבוש, ועל אלה יש להוסיף מאות (מאות!) סטודנטים
מאוניברסיטאות אחרות בגדה. במרבית המקרים, המדובר בפעילים באגודות סטודנטים
(משויכות מפלגתית, או לא). במקרים רבים המעצרים מתבצעים בקמפוס או במעונות
הסטודנטים.
נזכיר גם את 24 העיתונאים ואת 13 חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית העצורים או אסורים
כעת.
בשבוע הראשון של אפריל הוצאו 24 צווי מעצר מנהלי (חדשים והארכות). בשבוע השני של
אפריל (למעשה, בין ה-6 ל-12 בחודש), ביצעו כוחות הכיבוש 49 פלישות לבתים ושכונות
בגדה המערבית ועוד 10 בירושלים המזרחית. במהלכן נעצרו 71 אזרחים (מתוכם 11 ילדים).
(אלה עדיין לא נעצרו מנהלית, או לצורך הגשת כתב-אישום, וחלקם בוודאי שוחרר או
ישוחרר בקרוב.)
חיסול המעצרים המנהליים הוא אחד הסעיפים החשובים מבין התביעות שמעלים עתה האסירים
הפוליטיים, שעומדים לפתוח בשביתת-רעב ביום האסיר הפלסטיני, ב-17 בחודש. בין הדרישות
הנוספות: התקנת טלפון ציבורי בכל אגף בבתי-הכלא. האסירים לא מתנגדים לפיקוח הרשויות
על שיחותיהם, אלא מבקשים את האפשרות המינימלית, האנושית, לשוחח עם בני משפחותיהם
ויקיריהם. רבים מאלה אינם רשאים או אינם יכולים לבקר בבתי הכלא, מסיבות שונות,
והביקורים עצמם קצרים ולא מספקים. כך גם העברת דברי הדואר. כל הפרטים האלה
(טלפונים, דואר, ביקורים) כלולים ברשימת התביעות – ואין שום סיבה בעולם, ממש שום
סיבה, בוודאי שלא `ביטחונית`, שלא להיענות להן.
אבל לא כך חושב השר השקרן, המסית והגזען. הוא כבר הודיע שיקים בית חולים ליד כלא
קציעות, כדי לקלוט את שובתי הרעב ולא לאשפזם בבתי חולים אזרחיים. בערוץ 2 שודרה
ידיעה לפיה הציוד הרפואי לטיפול באסירים במתקן הזה יגיע ממשרד הבריאות וחלק
מהרופאים יהיו חיילי מילואים שיגויסו במיוחד. נקווה שליאוניד אידלמן, שהוכיח שהוא
בעל חוט שדרה מרשים, לא יאפשר את הזוועה הזו, אבל אני לא בטוחה שהוא יכול. השר
הגזען הודיע, כמובן, שלא ייכנע לשום דרישה שמעלים האסירים – צדקת הדרישות מעניינת
אותו כפי שמעניינת אותו חפותו של יעקב אבו אל קיעאן למשל.
עד כאן, כרגע.
#די_לשלטון_השבכ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

הכרזת מלחמה על האקדמיה
אלמלא השואה לא היתה נכבה
למי שייכת המדינה? לנו או להם?