קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מאמרים ותרגומים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

סמרטוט אדום - פשיזם חוצה גבולות
אנדרס ברינג ברייויק, הרוצח הנורבגי שטבח בעשרות בני נוער ופוצץ מכונית תופת בקריית הממשלה באוסלו, היכה בתדהמה את העולם. מכל המקומות נורבגיה, השקטה, השלווה, העשירה, הדמוקרטית הייתה המקום האחרון בו ציפו לרצח כה מזעזע שהתבצע על ידי בן העם הנורבגי.

במחשבה שנייה זה לא כל כך מפתיע. נורבגיה לא מתקיימת בחלל החיצון. היא חלק מאירופה עליה עובר בשנים האחרונות גל ימני פשיסטי. האיסלמופוביה , הגזענות, פונדמנטליזם נוצרי, ושנאת השמאל הם מסימני ההיכר של גל זה, שעשה חיל גם במדינות סקנדינביה.

נורבגיה נושאת בתולדותיה פרק אפל של שיתוף פעולה עם הכובש הנאצי במלחמת העולם השנייה באמצעות ממשלתו של קוויזלינג. רוב הנורבגים התנערו מקוויזלינג, הוא אף הוצא להורג כבוגד עם תום המלחמה, אבל גרורות סרטניות מתקופה זו נותרו בחברה הנורבגית והן רק חיכו להזדמנות ליזום מתקפה על גוף החברה. זו ניתנה עם התגברות שנאת הזרים ברחבי אירופה. פעם היעד לשנאה היו היהודים, היום החליפו אותם יוצאי ארצות האיסלם.

ברייויק הוא גבוה, נאה למראה, שרירי, בלונדיני בעל עיניים כחולות, באחת- התגלמות הטיפוס הארי כפי ששורטט על ידי האידיאולוגיה הנאצית. לא רבים יודעים זאת, אבל `היהודי החדש` כפי שחזו אותו מספר הוגים ציוניים, דמה מאד לטיפוס הארי. דומני שיש בהקשר זה גם עבודת דוקטורט שנכתבה באוניברסיטת תל אביב. היהודי החדש שגדל בישראל אמנם לא עונה על סימני ההיכר החיצוניים של הטיפוס הארי, אבל בהיבטים אחרים רבים מ`היהודים החדשים` של המהפכה הציונית נושאים סימני היכר, אחד או יותר, של האדם הניאו פשיסטי. הם גזענים, קולוניאליסטים, רוצחים (חלקם ברישיון מטעם המדינה), מיליטריסטים, שונאי שמאל, מתעבים זרים וערבים, ונישאים על כנפיה של קנאות דתית.

ישראל הקולוניאלית והגזענית, הפכה, לבושתנו, לאבן שואבת של השראה לימין הניאו נאצי וניאו פשיסטי באירופה וארה`ב. לא במקרה אנו מוצאים בחיבורו של ברייויק שוב ושוב גילויי אהדה לישראל ולציונות. הוא רואה בישראל את המוצב הקדמי במאבק נגד האיסלם. הטיפוס של ברייויק מוכר מאד בימין הישראלי. ברייויק הוא שילוב של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין והמתנחל ברוך גולדשטיין שרצח בנשק צבאי שהחזיק ברישיון 29 פלסטינים בשעת תפילתם במסגד של מערת המכפלה בחברון.

הסכנה ברוצחים אלה גלומה לא רק בעצם רצחנותם, אלא גם בכך, שהרעיונות בשמם רצחו יחלחלו לתוך החברה באמצעות הימין הכאילו הגון שיושב בפרלמנט. זה מה שקרה בישראל. למחרת רצח רבין הניחו אלפים פרחים ברחבה בה ארע הרצח, כפי שהתרחש זה עתה בנורבגיה, אבל לטווח ארוך הרוצחים בישראל השיגו את מטרתם. הימין ניצח, והוא מיישם צעד אחר צעד את תכניתו של הרוצח להפיכת ישראל לדיקטטורה לאומנית דתית באמצעות חקיקה גזענית הפוגעת במיעוטים, בשמאל ובארגוני זכויות אדם.

בישראל מתהלכים כיום מאות אם לא אלפי תואמי ברייויק, המחכים להזדמנות לרצוח אנשי שמאל, פעילי זכויות אדם וערבים. בכל הקשור לערבים זה נעשה על ידי המדינה באמצעות צבא הכיבוש וכנופיות המתנחלים בשטחים הכבושים. לכל מדינה הכהנא שלה. בכנסת יושבים חסידי כהנא הרואים ברוצח גולדשטיין צדיק.

רוצחים ותומכיהם מהקבוצות הפשיסטיות זוכים לחשיפה ידידותית בתכניות הטלביזיה. יעקב אחימאיר, מבכירי העיתונאים בטלביזיה הממלכתית, העמיד לא מכבר מיקרופון חופשי למשך כרבע שעה לרשות השדרן הימני האמריקאי גלן בק, איש שאפילו רשת פוקס הימנית נאלצה לפטר. אחימאיר הסתכל עליו בעיני עגל מעריצות, מבלי לשאול אותו ולו שאלה מאתגרת אחת. כדי לקבל מושג על הפרופיל של גלן בק, אזכיר כי הוא הגדיר את הנערים ממפלגת העבודה שנרצחו בנורבגיה `נוער היטלראי`.

ערוץ 2 המסחרי, שהוא הנצפה ביותר בישראל, ראיין לאחרונה את יונה אברושמי, רוצחו של פעיל השלום אמיל גרינצווייג, ואת חסידיו של הרב כהנא המתנחלים איתמר בן גביר וברוך מרזל שתמונתו של הרוצח גולדשטיין מתנוססת בביתם כגיבור הראוי להערצה.
צריך לקוות, שבנורבגיה ייכשל הימין הקיצוני בפרלמנט במימוש מטרותיו של הרוצח.

-----------------------------------------------------------

האומנם מהפכה חברתית?

גל המחאה העובר עתה על ישראל שמתרכז בשלב זה בתביעה לדיור בר השגה, הוא ביטוי לשחיקה הולכת וגוברת של מעמד הביניים הישראלי. כאשר נוסדה ישראל היא הייתה בין החברות עם הפערים הקטנים בעולם. בחלוף 60 שנים ישראל השיגה שיא עולמי בפערים בין עשירים לעניים בהשוואה למדינות המערב.

בישראל אין כמעט אינפלציה, אבל מחירי המצרכים בשנים האחרונות עלו במידה ניכרת. הדירות התייקרו בעשרות אחוזים, הן לקנייה והן להשכרה, כך גם המזון, הבריאות, החינוך, החשמל הדלק. המסים העקיפים, ששוברים את גבם של השכירים, עלו, ואילו המסים על ההון ירדו. שיעור מס ההכנסה על המאיון העליון של עצמאיים, בעלי הכנסה חודשית של 452 אלף שקלים, הוא 26.8 אחוזים ואילו שיעור המס על המאיון העליון של השכירים, בעל הכנסה של 69 אלף שקלים לחודש, הוא 40 אחוזים. שיעורי המס על ההון, דיבידנדים, ריבית ורווחי הון הם בשיעור של 20-25 אחוזים, בעוד המס על העבודה הוא בשיעור של עד 45 אחוזים. (הנתונים מהעיתון הכלכלי של הארץ .( 26.7.2011 The Markerבעוד השכר של שכבות הביניים לא עלה ב- 10 השנים האחרונות, הרווחים של בעלי ההון עלו לעתים מאות מונים. המדינה שייכת כיום למעשה למספר משפחות של טייקונים שמוצצים את הדבש ושודדות את הציבור.

משפחה מהמעמד הבינוני בה שני בני הזוג עובדים, עם ילד או שניים, לא מסוגלת לגמור את החודש, שלא לדבר על לחסוך לדירה. ישראל אימצה את הגרסה האכזרית של הקפיטליזם, גרסה דורסנית שמרוששת את המעמד הבינוני, שהוא השדרה המרכזית של הכלכלה והחברה.

במדינת ישראל אין בנייה ציבורית, זולת זו שבשטחים הכבושים. ממשלה שסדר העדיפויות שלה בא לידי ביטוי בהשקעות עתק של מאות מיליארדים בשטחים הכבושים, מזניחה את אזרחיה בתחומי הקו הירוק. ראשי המאבק נזהרים בינתיים לא לומר מלה בנושא זה. הם מצהירים, אנחנו לא ימין ולא שמאל, כאילו לא פוליטיים. בינתיים זה מביא תמיכה ציבורית ותקשורת אוהדת. אבל לא לאורך זמן הם יוכלו להתחמק מהכרעות פוליטיות, שהרי המאבק שלהם הוא ביסודו פוליטי.

לא במקרה מאהלי המחאה שקמו ברחבי ישראל נמצאים בתחומי הקו הירוק ולא בשטחים הכבושים, בהם מגלה הממשלה רוחב לב. מי שדורש מהממשלה לבנות דיור ציבורי זול, מתנגש בהכרח עם האידיאולוגיה של נתניהו לפיה יש להפריט כל מה שזז. המחאה מבקשת להחזיר את מדינת הרווחה, את הסולידריות החברתית. זו לא תיתכן עם כיבוש והפרות זכויות אדם. בינתיים המחאה היא יהודית בעיקרה. האזרחים הערבים שסובלים מאותן מצוקות, נותרו בחוץ. אני מקווה שזה יתוקן.

המחאה שתפשה תאוצה ופרושה לאורכה ורוחבה של ישראל, הכניסה את ממשלת נתניהו ללחץ. העולם מגלה כי ישראל זה לא רק הסכסוך עם הפלסטינים, אלא שיש מצוקה כלכלית וחברתית חמורה. צריך לקוות שהממשלה, בה יושבים יותר מדיי גנרלים, לא תתפתה ליזום איזו מלחמה קטנה, במטרה להחניק את המחאה ולהסיט את הפוקוס לאויב החיצוני. אין כמו מתח ביטחוני ומלחמה המסייעים ליצור `אחדות לאומית` בישראל.

--------------------------------------------------------------------

סרסור אטומי

בימים אלה רואה אור הספר `חשאי: חייו של ארנון מילצ`ן – סוכן סודי שהיה לטייקון הוליוודי`, מאת מאיר דורון, עיתונאי ישראלי החי בארה`ב, וג`וזף גלמן, איש עסקים ועיתונאי אמריקאי ששירת בצבא הישראלי. הספר מספר את סיפורו של מילצ`ן, ישראלי שהפך למפיק סרטים בהוליווד. מאחורי המסך הזוהר של הוליווד, היה מילצ`ן למעשה סוכן של המוסד שסייע בבניית פצצת האטום הישראלית. מילצ`ן גויס למוסד על ידי שמעון פרס, כיום נשיא מדינת ישראל שנמנה עם מקימי הכור הגרעיני בדימונה. מילצ`ן הקים חברות קש בארה`ב ובמקומות נוספים ברחבי העולם שעסקו ברכש חומרים, חלקם אסורים ביצוא מארה`ב, שסייעו לייצור הנשק הגרעיני בישראל.

איך קרה שהמרגל ג`ונתן פולארד אסור בכלא האמריקאי כבר 25 שנים בגין מסמכים סודיים שמכר לישראל, ואילו מילצ`ן, שפעולותיו על פי הספר חמורות בהרבה, ממשיך להלך חופשי?
התשובה נעוצה כנראה בכך שמילצ`ן הצליח ליצור קשרים עם הבית הלבן ונהנה כמובן גם מרשת הגנה של ממשלת ישראל.
האם גם הנשיא אובמה נמנה עם ידידיו והוא ממשיך ליהנות מחסינות? אולי מי מקוראיי בארה`ב יוכלו לברר את הנושא.
מנקודת מבטו של פעיל נגד נשק השמדה המונית, ארנון מילצ`ן הוא פושע אטומי שסייע למרוץ החימוש הגרעיני באזורנו, מרוץ שעלול להמיט עלינו כליה.

--------------------------------------------------------------------

ילדי הגן מצפון קןריאה

מנהיגה האהוב של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (מוכרת גם כצפון קוריאה) קים ז`ונג איל
החליט שהגיע הזמן להעמיק את הפטריוטיות של ילדי הגן ועל כן מעתה ואילך יחל כל שבוע בהנפת הדגל ושירת ההמנון. הגננות תדאגנה שהילדים ישלטו בהמנון לקראת יום הולדת המנהיג. מפקחים מטעם המנהיג יעברו בגנים ויבדקו את יישום ההוראה.

אינני יודע אם זה המצב בצפון קוריאה. מכל מקום זה מאד מתאים למדינה הנשלטת על ידי דיקטטורה השוטפת את מוחם של האזרחים מיום לידתם.
אבל הוראה זו לא יצאה מהמנהיג האהוב קים אלא מהמנהיג הנערץ גדעון סער, שר החיוך בממשלת ישראל, שהחליט כי הילדים בגני ישראל יחלו את השבוע בהנפת הדגל ושירת ההמנון.

החלטה זו מוכיחה כי אין לשר אמון במערכת החינוך, שתוציא משורותיה אזרחים פטריוטים, ולכן ראוי להתחיל בשטיפת המוח כבר בגן הילדים. האמת היא כי אין בכך צורך. אילו התעניין השר בסקרים האחרונים שנערכו בקרב תלמידי התיכון בישראל היה למד, שמערכת החינוך עליה הוא מופקד עושה את מלאכתה לשביעות רצונו. כ-70 אחוזים סבורים כי אין לתת זכויות למיעוט הערבי, ו-90 אחוזים הודיעו על נכונותם להתגייס ליחידות קרביות בצבא. במלים אחרות, מערכת שטיפת המוח עובדת בישראל בצורה משביעת רצון, כולם (כמעט) מוכנים למות למען המולדת ולשרת את העם ככוח כיבוש בשטחים הכבושים.
אין צורך להטריד את ילדי הגן בטקסים שלא אומרים להם דבר. את ההמנון ישננו כשיגיעו לבית הספר. יש להם 12 שנים ללמוד אותו, מספיק זמן גם למי שמתקשים בלימודים.

------------------------------------------------------------------

זה שמאל זה?

ד`ר סלמאן מצאלחה הוא משורר ומתרגם בעל טור בעיתון `הארץ`. סלמאן ניחן בכישור נדיר בישראל. הוא מצוי לפני ולפנים בתרבות היהודית והערבית. הוא שולט בשתי השפות ברמה של שפת אם.
בטורו האחרון (26 ביולי 2011) תחת הכותרת לעיל, הוא מדווח לקוראיו על דברים שכתב מוחמד נפאע, מזכיר המפלגה הקומוניסטית, באתר המפלגה בערבית. המפלגה הקומוניסטית, המרכיב הדומיננטי בחד`ש, גאה בהיותה יהודית ערבית. אני מעריך מאד עובדה זו. וכך כתב: `הדיקטטורה הסורית, הצפון קוריאנית והאיראנית עדיפה עשרות מונים על הכובשים האמריקאים, הישראלים, ברית נאט`ו וכל המשת`פים הערבים שלהם, במיוחד במדינות המפרץ`.

זהו סגנון המחזיר אותנו עשרות שנים אחורה לעידן הסטליניסטי, כאשר הסיסמה הייתה `מוטב לטעות עם ברית מועצות מאשר לצדוק בלעדיה`.
איש לא יכול לטעון נגדי כי אני חוסך שבטי מהכיבוש הישראלי או האמריקאי (בעיראק, בויטנאם) אבל להעדיף את הדיקטטורה הצפון קוריאנית המרעיבה את עמה, האיראנית בה הומוסקסואליות היא פשע ותולה את מתנגדיה בכיכר העיר, או הסורית הטובחת באזרחיה, על פני הכיבוש הישראלי או האמריקאי זו עמדה מאד לא שמאלית. אין שום צורך להעדיף משטרים אפלים בכדי לבטא התנגדות לכיבוש הישראלי. כמי שהתבקש להצביע חד`ש, אני חש נעלב מהסגנון הזה. אני מצפה ממנהיגי המפלגה, יהודים כערבים, להסתייג מהדברים.

--------------------------------------------------------------
רפואה במשבר

למעלה מ-130 ימים מנהלים הרופאים בבתי החולים הציבוריים מאבק למניעת קריסת הרפואה הציבורית. מאחר והרופאים כבולים לאתיקה רפואית, כבילה מרצון, הם לא יכולים להשבית את בתי החולים לחלוטין. לכן המאבק מבוקר. בתי חולים מתנהלים במתכונת ימי חג, מרפאות נסגרות, ניתוחים לא דחופים נדחים, והחולים סובלים. אבל גם הרופאים. ראש הממשלה נתניהו, שהוא גם שר הבריאות, לא התערב במשבר עד כתיבת שורות אלו. אילו זה היה תלוי בו, היה מפריט את בתי החולים. מי שאין לו כסף שימות.

הרפואה הציבורית על סף קריסה. התפוסה הממוצעת בבתי החולים היא 98 אחוזים, הגבוהה במערב. בחורף, בזמן של מגיפות שפעת, התפוסה עולה לעתים ל-150 אחוזים ויותר. חולים שוכבים במסדרונות, אין פרטיות, על כל המשתמע מכך. החולים חשים מושפלים.

הרופאים והאחיות נופלים מהרגליים. סובלים מתת תקינה. רופא מתמחה עובד לעתים עד 30 שעות רצוף. ללא הרופאים המתמחים אין רפואה ציבורית. היום חסרים אלף תקנים של רופאים מתמחים. שכרם של המתמחים הוא חרפה. בחישוב לשעה שכרו של רופא מתמחה הוא 22 שקלים לשעה, פחות משכר עוזר או עוזרת בית, העומד היום על כ- 40 שקלים.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי עבר אף הוא שחיקה. ההשתתפות העצמית של המבוטחים בטיפול רפואי, עלתה בצורה תלולה, בגלל סירובה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה על פי החוק המקורי. בשכבות מצוקה, כמו קשישים, אנשים מוותרים על תרופות בגלל שידם לא משגת לשלם. איש לא חקר כמה בני אדם מתים בגלל זה. קופות החולים מנצלות מצב זה לכל מיני הסדרי ביטוח נוספים, שרב בהם הערפול עד כדי תרמית, אבל בינתיים מכניסות מיליארדים לקופות.

אז מה אנו מבקשים? הגדלת מספר המחלקות בבתי החולים, הגדלת מספר התקנים לרופאים מתמחים ושיפור משמעותי של שכרם, הגדלת סל התרופות בתרופות מצילות חיים, ביטול ההשתתפות העצמית של המבוטחים, באחת – רפואה המכבדת בני אדם.
לממשלה יש כספים למכביר, אלא שסדר העדיפות שגוי. אין מנוס מחזרה על המנטרה, שמופיעה עוד במאמרי בביטאון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה בעריכתי, `פוסט מורטם`, 17 במאי 1972: לקחת מתקציב הכיבוש והסיפוח, להעביר לרפואה, לחינוך, לדיור, כי `העם רוצה צדק חברתי`, כסיסמת המחאה הנוכחית.

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

סמרטוט אדום : שולמית אלוני ז`ל , הנדון: דחיית עתירתו של מרדכי ואנונו
סמרטוט אדום : ההתנגדות שלי לאפרטהייד עלתה לי ולסגני במשרתנו
פעיל שייך ג`ראח למאסר 8 חודשים