קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - נושאים קשורים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

חלומות בהקיץ


שלום לכולם
אני מצרף שוב מאמר חדש שכתבתי בעניין הבדואים בנגב.
עמוס


חלומות בהקיץ
מאת: עמוס גבירץ
בעוונותיי יש לי משקל עודף שעלי להוריד למען הבריאות. כמו רבים אחרים קשה לי
לעשות זאת רק בעזרת דיאטה. זה מחייב צעדות ארוכות ומשמימות. את רוב הצעדות אני עושה
על הליכון חשמלי, אשר בהבדל מן הצעידה בחוץ, מאפשר לך לעצום את העיניים בזמן הצעדה.
זה מאפשר לדמיון לפעול ביתר שאת כאשר אין מראות המסיחים את הדעת.
הפעם דמיינתי אפשרות מוזרה: תיארתי לעצמי אפשרות שמחר בבוקר, כאשר נתעורר, נמצא
שלא 200,000 בדואים חיים בעיירות וכפרים לא מוכרים בנגב, אלא יהודים. כאן הדמיון
התחיל להשתגע. חשבתי על השערורייה שתקום סביב תנאי חייהם. חשבתי על התחרות בין
אמצעי התקשורת על תיאור חיי העוני והעליבות בהם חיים בני אדם במדינת ישראל. איך
מתגוררים בני אדם בפחונים עלובים, כאשר בשמש הקיצית מגיעים לחום בלתי נסבל בתוך
הבית, והאלטרנטיבה היא יציאה לשמש המדברית הקופחת. חשבתי על הקור המקפיא בלילות
החורף המדבריים.
חשבתי על הספקת המים המובאים ממרחקים במיכליות נגררות ע`י טרקטור. איזו היגיינה
אתה יכול לקיים במדבר כאשר אין לך מים זורמים, והמים במיכל אינם עומדים בסטנדרטים
של משרד הבריאות. והרי מייד יחוברו כל הכפרים למים זורמים, דבר שיעלה באופן דרמטי
את רמת ההיגיינה ויוריד בהתאם את רמת התחלואה.
וחשבתי איך תוך 3-4 שנים תרד הצפיפות בבית החולים סורוקה, ותעלה באוניברסיטת
באר-שבע הסמוכה.
חשבתי על השערורייה שתקום סביב האיסור החל על חברת החשמל לספק חשמל לכפרים הלא
מוכרים. הרי זה מייד ישתנה וחברת החשמל תצטווה למהר ולספק חשמל לכולם!
בהקשר הזה, איזו מהומה יקימו הארגונים לאיכות הסביבה על כך שחברת החשמל הקימה
בשנות ה-80 מפעל ליצור חשמל במרכזו של כפר. כפר זה כמובן אינו זוכה ליהנות מן
החשמל, אך סובל ממחלות הנובעות מקרינת קווי המתח הגבוה ומהזיהום. מייד יוגשו תביעות
פיצויים במיליוני שקלים נגד חברת החשמל והמדינה, על הזלזול הנפשע בבריאותם של
התושבים. כולם יעסקו בשאלה איך ניתנו אישורים למפעל נפשע שכזה.
וחשבתי איך עמותת רגבים תתחיל ביוזמות לשינוי בתכנית מטרופולין באר-שבע כדי
להכיר בכל הכפרים הלא מוכרים בנגב; איך הם יפתחו ביוזמה להעניק לאזור הסייג מעמד של
איזור העדפה עליונה. ואיך ח`כי הימין יעמדו בראש יוזמות חקיקה להשבת אדמותיהם
הגזולות של תושבי הנגב, ולשיפור חייהם, שקופחו בצורה כה חמורה.
וחשבתי איך המשטרה תפסיק לאבטח הריסת בתים והשמדת יבולים, ותעביר את שוטריה
לעיסוק למענו הם התנדבו למשטרה: הלחימה בפשע. ואיך תוך שנים ספורות תרד רמת הפשיעה
בנגב.
חשבתי על המהומה שתתחולל סביב רמת בתי הספר שמקיים משרד החינוך בכפרים והעיירות
האמורים.
חשבתי איך במקום חקיקה המיועדת לרכז את האוכלוסייה האמורה בעיירות, תבוא חקיקה
לעידוד הישיבה בכפרים.
וחשבתי איך תוך מספר שנים, במקום לנטוע יערות, יוריק הנגב מחקלאות ומגידולים ליד
הבתים.
דמיינתי ודמיינתי. מזמן לא עבר הזמן כל כך מהר בצעדה...
התעוררתי למציאות.




קישורים למאמרים האחרונים בנושא

אסירים פלסטינים בין הקהילה לפרט
27 ימי מאסר בפועל בכלא צבאי נגזרו על שתי סרבניות מצפון‎ - תמכו בתמר ובתמר הכלואות!
תביעת פיצויים בשל אפליית זוג לא יהודי ברכישת דירה‎